יום ראשון, 15 בנובמבר 2015

בנימה אישית ...

שלושת החמודים שלי בבית החדש בקיבוץ

מרכז "חמניות" נולד מתוך החלום והחזון שלי כאישה וכאמא. השילוב של היותי אדם אכפתי וקשוב לבריות ושל היותי אמא, אשר בתחילת דרכה חוותה קושי גדול מאוד, הוא המנוע שדחף קדימה את החזון שהפך לחלום שהפך למציאות שנקראת "מרכז חמניות".
כאמא בפעם הראשונה הרגשתי צורך אדיר בהכלה ותמיכה, בידע וביטחון,
בסביבה תומכת ובחברה. על אף שאימי, בעלי, משפחתי וחבריי היו לצידי עדיין היה לי חוסר. תחושת האחראיות האינסופית, ההתמודדות עם הלבד בבקרים, חוסר השינה וחוסר האונים סביב הבכי של התינוקת היו קשים לי מנשוא. עם הזמן והכורח דברים הסתדרו אך הטראומה של ההורות הראשונית נשארה וליוותה אותי שוב לאחר לידת הבן השני ואף לאחר לידת הבת השלישית. 
מתוך המקום הזה, החיבור ביני לבין המקצוע של ליווי התפתחותי היה מיידי ובלתי מעורער. מיד עם קבלת התעודה של סיום שנה א התחלתי לעבוד עם אמהות ותינוקות מלידה ועד חצי שנה. פתחתי מדי שבוע את הבית, הסלון ובעיקר את הלב והענקתי מפלט למאות אמהות שעברו אצלי בבית, במרכז "התחלות" בחיפה ואשר הגעתי אליהן הביתה. פגשתי משפחות מכל מיני סוגים ומינים והייתי לחלק מהן.
חלל הסטודיו הגדול לפעילויות קבוצתיות
כל אותה העת חשבתי וחלמתי להקים מרכז אחד שירכז את כלל מקצועות ההורות החדשים ויהיה בית להורים שישים דגש על מקצועיות, הקשבה, הכלה והנאה באותו הזמן.
בעקבות לידת ביתי השלישית והמעבר לקיבוץ לקחתי פסק זמן בו לא ערכתי פעילויות קבוצתיות כלל ,אך המשכתי לטפל באופן פרטני בתינוקות, ובעיקר המשכתי לחלום. כאשר התנאים האישיים שלי הבשילו החלטתי ללכת בעקבות הלב והחלום ולהקים את מרכז "חמניות" דווקא בקריות שם הלב שלי נשאר תמיד.
מצאתי נשות מקצוע מדהימות ומקסימות וביחד הקמנו את מערך הפעילויות העשיר של המרכז החל משלבי ההיריון, דרך הלידה, התינוקות ועד הגיל הרך. (פרטים על נשות המקצוע ושאר הפעילויות ניתן לראות בתוך הבלוג).
אני שמחה להיות כאן היום ולהזמין את כל המשפחות הצעירות (יותר או פחות) להיכנס בשערי המרכז ולקבל אוזן קשבת, תמיכה, מענה מקצועי, חוויה מהנה וגם כוס קפה.
הדס שדה