מאמרים מקצועיים

עצמאות מולידה עצמאות - האמנם?


יש משהו מאוד מרגש ברגע הזה שהתינוק מתחיל לזחול ויכול להתקדם, לנוע ולשחק בכוחות עצמו- להיות עצמאי לראשונה בחייו. הרגע מסמל שעברנו שלב, התינוק יוצא לדרך חדשה וכך גם אנחנו. על מנת שהרגע הזה יגיע בזמן הנכון והמתאים ויתממש באופן המצופה עלינו להכין את הקרקע היטב לפני כן. אך כיצד עושים זאת?
אני פוגשת לא מעט משפחות שמתמודדות עם השאלה הזו והדילמה מה היא הדרך הנכונה להוביל את התינוק לאותה עצמאות? האם "לפנק את התינוק" יוביל אותו לעצמאות או שמא עידוד עצמאות מגיל צעיר יוביל לעצמאות?
קל יותר לחשוב שעצמאות תוביל לעצמאות וזה אכן נכון אך לא במובנים שמרבית ההורים חושבים כיום אלא דוקא בכיוונים שונים. אני אסביר

הנחת הבסיס הנכון


"את מפנקת את הילד"

לא מעט אימהות חשות בעצמן או שומעות מסביבתן הקרובה את המשפט הזה. התפיסה היא שאם אני אחזיק את התינוק הרבה על הידיים הוא לא ירצה אחר כך להיות לבד. לכן כדאי להרגיל אותו כבר מההתחלה להיות לבד. התפיסה הזו היא מוטעית מיסודה. תינוק שרק נולד לא מכיר כלל את העולם אליו הגיע. הכל מאוד מוזר ומפחיד. תפקידנו כהורים (לרוב בעיקר אמא) הוא לעזור לתינוק לחוש ביטחון בעולם עד כדי כך שהוא יסכים באופן יזום ורצוני להתרחק מאמא ולזחול במרחב מתוך ידיעה מלאה וברורה שהיא תהיה שם כשהוא יזדקק לה. את הביטחון הזה ניתן לקבל אך ורק על ידי העברת המסר הברור שבכל פעם שהתינוק יזדקק לי אני אהיה שם בשבילו. על כן, כשהתינוק קטנטן וזקוק לי רוב זמנו עלי להיות שם בשבילו רוב הזמן- להחזיק, להאכיל, להניע ולגעת. אין מדובר כלל בפינוק אלא במענה על צורך אמיתי של התינוק. כשהתינוק גדל ונהיה יותר תנועתי, פעלתן ומכיר את העולם הוא יכול לפתח את העצמאות הבסיסית והראשונה של לזחול ולהתרחק.

"אמא טובה מדי"

רובד נוסף החשוב ביותר לפיתוח העצמאות הראשונית של התינוק הוא תחושת המסוגלות של התינוק והאמונה ביכולתו שלו. כבר מגיל ינקות ראשוני אני מלמדת הורים לעזור לתינוק לתפקד בדרך שתיצור למידה אצלו בגוף. על ידי הקניית למידה חוזרת ונשנית התינוק יכול לשחזר את התנועה והוא מרגיש שהוא יכול לבד. לדוגמא- להרים תינוק ולהפוך אותו (מהגב לבטן או להיפך) עוזרת לתינוק לשנות מנח אך איננה תורמת ללמידה שלו כיוון שזו פעולה שהוא אינו יכול לייצר בעצמו. לעומת זאת, לגלגל את התינוק בצורה נכונה מהגב לבטן או להיפך, תעזור לו להשיג את אותה מטרה וגם תלמד את הגוף שלו לייצר את התנועה מאוחר יותר. באותה מידה לשים מוצץ בפי התינוק לעומת להניח את המוצץ בכף ידו ועם היד שלנו ללוות את היד שלו להכנסת המוצץ לפיו. העזרה שלנו צריכה להיות מותאמת לתינוק כך שבעתיד יוכל לשחזר את הפעולה באופן עצמאי.

ביסוס וחיזוק העצמאות


"לשמור על התינוק"

כאשר התינוק כבר למד לזחול ופרץ את מחסום העצמאות הראשון שלו לא מעט הורים חוששים מאיבוד שליטה ואי יכולת לשמור על התינוק. זה מתבטא בפחד להשאיר לבד, לדאוג שהתינוק לא "ייתקע" במקומות שחוסמים אותו ועוד. דוקא אז זה הזמן לעודד את העצמאות המשנית של התינוק, כי זה השלב בו העצמאות אכן מולידה עצמאות. לכן תינוק שזוחל בבית חשוב שתהיה לו סביבה בטוחה אולם חשוב מאוד גם שיזחל מעל ומסביב למכשולים, שידע "לצאת" ממצבים שנקלע אליהם כל עוד אינם מסוכנים לו ולא לעזור לו יתר על המידה. ההתמודדות עם מצבים ופיתרון בעיות הוא שלב העצמאות הגבוה יותר שנולד משלב העצמאות הראשוני התנועתי. על כן למשל, אם יש שמיכות, כריות, תיקים, נעליים, צעצועים ועוד מכשולים בבית זה מבורך ואפילו רצוי שיהיו. עוד דוגמא היא אם תינוק זוחל מתחת לשולחן בפינת האוכל ו"נתקע" שם, ננסה לגרום לו לצאת על ידי גירוי בכיוון הנכון לפני שנשלוף אותו החוצה. ההתמודדות היא קריטית לתחושת היכולת והאמונה בעצמי.

אופס כבר גדלנו

עוד נושא חשוב לא פחות הוא ההתייחסות שלנו אל התינוק. תינוק עצמאי הוא תינוק בוגר יותר מתינוק תלותי לחלוטין ועל כן יש לתת לו להתמודד עם תסכול וניסיונות. בנוסף חשוב גם לעודד אותו באותה המידה. זה מתבטא במעשים אך גם במילים ובאינטונציה. זה הזמן לדבר אליו במונחים של "יופי, אתה יכול" ופחות ב"גוזלי קטנטן ומסכן של אמא". גם לדרך ההתייחסות שלי אל התינוק יש משמעות. על כן נקרא לו לצאת ממקומות שנתקע בהם, לטפס על מכשול שמפריע בדרך ונאמין ביכולות שלו בעצמינו.

לסיכום


חשוב לדאוג לקרקע פורייה ובסיס טוב ויציב על מנת שתצמח שם עצמאות נכונה ובריאה. התינוק צריך לקבל מסר ברור של "אנחנו כאן בשבילך מתי שתזדקק לנו" בחודשים הראשונים לחייו, למרות הקושי הפיסי של העניין, מתוך ההבנה והאמונה שזה יוליד עצמאות בדרך המהירה ביותר עבור התינוק, בניגוד לאינסטינקט ההפוך.
לאחר שהתינוק כבר יצא לדרך עצמאית חשוב לעודד את העצמאות שלו ולשמר אותה הן במילים והן במעשים.

הדס שדה – מדריכת התפתחות תינוקות מוסמכת בשיטת "צעד ראשון" - 0545615820



ליווי התפתחותי- מי צריך את זה בכלל?

הצפון הרחוק

אני זוכרת שהייתי בת 14 ב"סאמר סקול" הישראלי בשורש שליד ירושלים. זאת הייתה הפעם הראשונה שיצאתי ממש מהקריות ופגשתי ילדים אחרים ממקומות שונים בארץ. כולם דיברו על תכניות וערוצים מהכבלים ולי לא היה מושג על מה מדברים כי אצלנו בקריות עוד לא היו כבלים. זה לקח 10 שנים לכבלים (החוקיים) להגיע לקריות. בשנים אני מביאה את הליווי ההתפתחותי לקריות ומעטים האנשים שאני מדברת איתם שמבינים על מה אני מדברת. לעומת זאת כמעט ואין אימא אחת שילדה באזור המרכז שלא מכירה ואפילו משתתפת בסדנת ליווי התפתחותי. אז למען אותם אלו שעדיין לא מכירים "בברלי הילס" כי אין להם כבלים חוקיים... אני אסביר.

אז מה זה בעצם?

סדנת ליווי התפתחותי בהנחיית הדס שדה
ליווי התפתחותי הוא לא מוסיקה ואביזרים שמעבירים את הזמן לאימא עם התינוק. ליווי התפתחותי הוא מקצוע, הוא גישה טיפולית לתינוקות. שיטת "צעד ראשון" לפיה אני עובדת היא גישת הסתכלות הוליסטית המבוססת על פלדנקרייז ורואה בכל דבר שקשור לתינוק כגורם המשפיע על התפתחותו המוטורית, ההתנהגותית והחברתית. על כן הדגש הגדול ביותר בליווי התפתחותי הוא על הרצף ההתפתחותי של התינוק. יותר חשוב שתינוק יתפתח לפי רצף התפתחותי נכון ובתנועתיות מאורגנת מאשר שיתפתח מהר. זו תפיסה שקשה להכיל אותה כיום בעולם בו חוסר הסבלנות שולטת. בנוסף, ליווי התפתחותי מתחשב מאוד בסביבה ההתפתחותית הפיסית, האנושית והפיזיולוגית של התינוק בבואנו להבין מהם הקשיים שמפריעים לתינוק להתפתח בצורה מיטבית ולא מסתכלים אך ורק על גיל התינוק והשלב בו הוא נמצא.
אבל מעבר למתן מענה לתינוקות עם בעיות ועיכובים התפתחותיים, ליווי התפתחותי בשיטת "צעד ראשון" מאפשר להורים לקבל כלים מעשיים והבנה מעמיקה כיצד הם יכולים ללוות את ההתפתחות התקינה של התינוקות שלהם ובכך למנוע לעתים בעיות ועיכובים בעתיד. כלים אלו נלמדים במסגרת סדנאות ליווי התפתחותי המשלבות הנאה, מפגש חברתי ולמידה גם יחד. 

אבל זה קורה באופן טבעי גם ככה

לא מעט אנשים אומרים "אבל ההתפתחות לא קורית באופן טבעי?" ואני תמיד עונה שטבעי כבר מזמן פס מן העולם ואיננו. שום דבר היום לא טבעי. לא סלקל, לא טרמפולינה, לא טכנולוגיה, לא רצפה הם לא לפי הטבע. הקידמה מקדימה בעשרות אלפי שנים את האבולוציה וההתפתחות הסנסו-מוטורית של התינוקות היום היא הכל חוץ מטבעית. על כן ההדרכה חשובה מאוד על מנת לאפשר באופן יזום ומלאכותי את מה שאמור היה לקרות "בטבעיות". עדיין ישנם לא מעט תינוקות שיתפתחו בצורה מאורגנת ומיטבית גם ללא התערבות אולם ישנם לא מעט תינוקות שיחוו קושי, ילמדו תנועתיות מפצה שאיננה מאורגנת, ידלגו על שלבים או יחוו עיכוב התפתחותי משמעותי. מכיוון שלא ניתן לצפות זאת מראש רצוי לקבל הכוונה וכלים להתבוננות נכונה וזיהוי קשיים אצל התינוק.

כולם הולכים בסוף

גם משפטים כמו "כולם הולכים בסוף" נזרקים לעברי כמעט בכל שיחה שעולה בנושא. ובכן באופן אובייקטיבי (למעט מקרים של תסמונות חריפות, מקרים של CP או נכות מולדת) זה נכון. כל התינוקות לומדים בסופו של דבר ללכת. אך האם הדרך בה הגיעו לסוף ה"מסלול" לא משנה דבר בעתיד? הרי גם ילד שילך 12 שנה לבית הספר יסיים את חוק לימודיו בסוף. האם אין הדרך בה הגיע לסיום לימודיו משפיעה על עתידו? תלמיד שלא למד את כל צרכו ב 12 שנות לימודיו יתקשה בעתיד בלימודים גבוהים, רכישת מקצוע וכו'. מעטים הם אלו היכולים להצליח מקצועית בעולם ללא לימודים בסיסיים של בית הספר. כך גם ההתפתחות של התינוקות. תינוק שלא סיים את מסלול התפתחותו בצורה מלאה ומיטבית יתקשה בפיתוח פונקציות מוטוריות גבוהות יותר כגון ריצה, קפיצה, טיפוס, רכיבה על אופניים, תפיסת כדור, גזירה, כתיבה ועוד ועוד. האם לא נרצה לודא כי ילדינו מממש את מירב הפוטנציאל התנועתי הגלום בו על מנת לפתוח בפניו כמה שיותר אפשרויות בעתיד? על כן הדרך חשובה ביותר ולא רק השלמתה. בדיוק בשביל זה נועד הליווי ההתפתחותי.

לסיכום

ליווי התפתחותי כשמו כן הוא- נועד לתת לנו ההורים כלים ללוות את ההתפתחות התקינה של ילדינו - כמו מורה פרטי למקצועות בית הספר. ההבדל הוא שקל להורה לזהות קושי לימודי אצל ילדיו ולתגבר אותם בשיעורים פרטיים בעוד שהרבה יותר מאתגר להורה לזהות קושי מוטורי אצל ילדיו לפני שמתרחש עיכוב התפתחותי של ממש. סדנאות הליווי ההתפתחותי יכולות לתת להורה גם כלים לזהות קשיים אלו, גם כלים לתת מענה לקשיים מסוימים וגם עין מקצועית שרואה את התינוק מדי שבוע ועוקבת אחריו.





כיצד נדאג לפעילות תנועתית של הילדים בתוך הבית מבלי לצאת החוצה?

בחורף הישראלי אין הרבה ימים בהם נעדיף להישאר ספונים בבית מאשר לצאת החוצה, ועדיין, לעיתים ישנם מספר ימים ברציפות בהם כן נעדיף זאת. דווקא בימים אלו חשובה התנועתיות של הילדים על מנת להוציא אנרגיה ולהתחמם. להיות בתנועה עוזר גם ליכולת להתרכז במשחקי קופסא, לישון טוב יותר וגם נותן לנו מענה לזמן עם הילדים. הנה טיפ קטן לפי שלב התפתחותי מה ניתן לעשות בקלות, ללא ג'ימבורי ומבלי לצאת מהבית.

תינוקות עד שלב זחילה

לתינוקות קטנים שאינם זוחלים קשה להוציא אנרגיה בצורה עצמאית. הדרך הטובה ביותר לעזור להם בכך היא לרקוד איתם כשהם בידיים שלנו (או במנשא). שימו מוסיקה שאתם אוהבים, שגורמת לכם לרקוד בכיף (לא שירי ילדים) ופשוט ריקדו אצלכם בבית בסלון או בכל מקום. הניעו את הגוף מצד לצד, התכופפו כלפי הרצפה ותנו תנועה בכל המרחב לתינוק שלכם. כך הוא יחווה גם תנועה במרחב, גם מגע וקרבה אליכם, גם גירוי למערכת שיווי משקל, ולכם זה ייתן תחושת כיף ושחרור מה"עול" של הטיפול בתינוק.

תינוקות שזוחלים עד הליכה

תינוקות שכבר זוחלים (בין אם גחון ובין אם על שש) הם תנועתיים מעצם הזחילה שלהם, ובכל זאת ניתן לשפר את התנועתיות שלהם על ידי הנחת מכשולים. תינוק שזוחל בבית מתרגל את הזחילה ברמה יום יומית ואף שעתית. בשלב מסויים הוא משקיע מעט אנרגיה בזחילה וזוחל בעיקר על מנת להגיע לחפץ או מקום מסויים. בכדי לגרום לתינוק להשקיע יותר אנרגיה בזחילה ואף לפתח יכולות מוטוריות וקוגניטיביות נוספות (כגון חיזוק הדחיפה עם הרגליים, רפלקס בלימה והתמודדות עם בעיות ופתרונן) ניתן להציב באופן יזום מכשולים בבית ולתת לתינוק להתמודד איתם ולנסות לעקוף אותם או לטפס עליהם. כמובן שעל המכשול להיות מותאם לשלב בו נמצא התינוק. לדוגמא, תינוק שזוחל על הגחון יכול "לטפס" מעל כרית שטוחה, נחשוש או נעל. גם אם הוא יעקוף בתחילה את המכשול מסביב הרי שלמד להתמודד עם בעיות ולמצוא פתרון. לאחר מכן ניתן לדאוג שלא יוכל לעקוף את המכשול וללמד אותו לזחול מעליו. לתינוק שזוחל על שש ניתן להציב מכשולים גבוהים יותר כמו קופסא, הרגל שלנו, לשכב על הגב ושיטפס עלינו, טיפוס מדרגות למי שישי בבית ועוד. בנוסף ניתן להציב מכשול נמוך בכדי להחזיר אותו קצת לתרגל זחילת גחון (כסא של שולחן אוכל למשל).

תינוקות בראשית הליכה

תינוקות אשר החלו ללכת אינם יציבים מאוד וזה הזמן לתרגל עימם הליכה מתקדמת. מצאו גירוי שהילד מאוד אוהב והניחו אותו במקומות שונים בבית על מנת לגרום לילד לנוע במרחב החדר שוב ושוב. חשוב לציין שיש לתת לילד ליהנות מן ההצלחה של השגת החפץ בטרם נעביר אותו למקום אחר. תרגלו השגת חפצים ממקומות גבוהים שמצריכים עלייה על קצות אצבעות וכן הרמת חפצים מהרצפה ללא צורך בהתיישבות (דרך עמידה שפופה) תוך כדי הליכה (למשל תביא את הכדור לאמא).

תינוקות ופעוטות הולכים

תינוק או פעוט שכבר הולך בצורה יציבה מאוד יכול לתרגל מעבר מעל מכשולים עם רגל אחת, הליכה אחורנית ואף טיפוס וירידה ממקומות "גבוהים" (כגון ספה). הציבו מכשולים בהליכה והדגימו לילד איך לעבור מעליהם עם רגל אחת. תרגלו רגל אחרת מובילה בכל פעם. החזיקו בחפץ משותף (כגון חישוק, כדור פיזיו, כרית קשוחה או פשוט תנו ידיים) ותרגלו הליכה הצידה, קדימה ואחורה ביחד. במידת האפשר תרגלו הליכה בעלייה משופעת ובירידה משופעת וכן עלייה וירידה במדרגות. במידה ואתם עוזרים לילד עם נתינת יד, דאגו שהיד תחזיק את ידו של הילד בגובה הכתף שלו ולא בהושטה כלפי מעלה.

פעוטות וילדים מעל גיל שנתיים וחצי

לילדים שכבר הולכים, קופצים, רצים ועוד ניתן לייצר בבית "מסלול" שצריך לעבור אותו בתורות, לפי זמן, מהסוף להתחלה ובכל וריאציה שתמצאו לנכון. ניתן להשתמש בספה לקפיצה, במזרון לגלגול, במנהרה לייצר זחילה, חפצים שהולכים עליהם בשיווי משקל, דפים על הרצפה שעוברים אותם רגל רגל ועוד.

לסיכום
יש אינסוף אפשרויות לייצר פעילות תנועתית לילד שלכם גם כשאתם ספונים בבית וצופים בגשם הניתך בחוץ. תמיד חישבו על התנועה הנכונה לילד לפי השלב בו הוא נמצא בשילוב האתגר שבתנועה והרי לכם פעילות תנועתית בעלת ערך מוסף. בהצלחה



                            פעילויות לאימהות ותינוקות- איך לבחור נכון?

כמעט כל אמא מוצאת את עצמה באותה סיטואציה- האופוריה של הלידה שכחה, חזרנו הביתה, העלייה לרגל הסתיימה, סבתא כבר התעייפה וחזרה הביתה, הבעל כבר מזמן שוב בעבודה ואפילו מסיבת הברית/ה כבר מאחורינו. ועכשיו מה? איך אני אמורה להעביר את הבקרים הבודדים והמפחידים האלו לבד עם התינוק/ת?
בשלב זה לרוב מתחילים השיטוטים באינטרנט ובפייסבוק אחר פעילויות נחמדות לאמהות ותינוקות אשר מתחלקות לשני סוגים- האחד כיף לאמא נטו, והשני- פעילות התורמת לתינוק/ת.
מתוך סדנת ליווי התפתחותי לתינוקות
כמובן שהיינו רוצות ליהנות מכל העולמות אולם התקציב מוגבל כיוון שעדיין מדינתנו מממנת רק 14 שבועות חופשת לידה אף על פי שזה מזמן כבר לא השהות המקובלת של אמא ממוצעת עם התינוק/ת בבית... אז איך בוחרים מה עדיף ומה מתאים לי ביותר?
עדיף למצוא פעילות שתשלב את שני הסוגים גם יחד- גם כיף לי כאמא וגם לתרום לתינוק/ת. אבל אילו מבין הפעילויות יכולה להתאים לי?

מי אני?

בשלב ראשון חשוב מאוד להבין איזה מין טיפוס אני כאמא בחופשת לידה? האם אני אוהבת להיפגש עם אמהות אחרות כמוני ולקשקש איתן בחופשיות? האם אני מעדיפה שיח אמהות מכוון ומונחה לפי נושאים? או האם בכלל אני לא מעוניינת בשיח אלא רק בפעילות התורמת ישירות להתפתחות התינוק/ת?
ברגע שאבין עם עצמי מה נכון לי יותר אוכל לצמצם את רשימת האפשרויות לאלו שפונות יותר לצורך שלי. לדוגמא, אם אני מעדיפה שיח פתוח וקולח אחפש מפגשי אמהות המאורגנים לצרכי שיח אמהות ומאפשרים זמן נכבד לכך בתוך מסגרת הפעילות. אם לחילופין אעדיף פעילות יותר מוכוונת לתינוק/ת אוכל להצטרף לסדנת ליווי התפתחותי, עיסוי תינוקות וכדומה.

מה חשוב לי עבור התינוק/ת?

בשלב השני חשוב להבין מה הייתי רוצה לתרום לתינוק/ת שלי? האם חשוב לי לקבל כלים ליישום עצמי בבית בחיי היום יום או שמא חשוב לי להעניק לתינוק/ת סביבת גירויים שונה או פעילות שתרומתה העיקרית היא בזמן הפעילות בלבד?
שלב זה הוא קשה יותר מכיוון שלרוב אין לי תשובה חד משמעית. חשוב שאנסה להיות כנה עם עצמי כמה שניתן ולהבין האם באמת אני מחפשת להרחיב את הידע שלי כאמא על מנת ליישם אותו עם התינוק/ת שלי או שאינני פנויה לכך משום שזה הבסיס של התרומה שאני מחפשת לתינוק/ת.

מה המשאבים שעומדים לרשותי?

לאחר שהבנתי את סוג הפעילות באופן כללי (לדוגמא פעילות שהיא שיח פתוח ללא כלים מעשיים לתינוק או לחילופין פעילות מעשית ללא שיח כלל) נותר לי להבין אילו משאבי כסף וזמן יש לי להשקיע וכמה משאבים אני מעוניינת להשקיע.
משאב הכסף- עלי להבין האם אני מעוניינת למצוא פעילות אחת ולהשקיע את כל הוני בה או שמה אני מעוניינת לפזר את כספי בין מספר פעילויות שונות?

משאב הזמן- כמה זמן מתוך חופשת הלידה אני מעוניינת בפעילויות? כל זמן פנוי שלי או שמא רק יום אחד משמעותי בשבוע? עד סוף חופשת הלידה או רק בחודשיים הקרובים?
חשוב למצוא תמהיל שיהיה לי נח גם מבחינת הזמן (כמה מפגשים בפעילות ובאיזה אורך כל מפגש) והן מבחינה כלכלית.

נקודות נוספות למחשבה

ישנם עוד מספר נושאים שכדאי לתת עליהם את הדעת בבחירת הפעילות. רמת חשיבותו של כל נושא היא אינדיוידואלית לכל אחת מאיתנו ויכולה ממש להטות את הכף-
התחייבות- האם אני מעוניינת להתחייב לפעילות חד שבועית בת X מפגשים? אם לא, עדיף לחפש פעילות יותר פתוחה ולא מחייבת. אם כן, אולי כדאי להירשם מראש לפעילות יותר ארוכה ולהבטיח מקום.
נגישות- האם המיקום נמצא בקרבת מקום כך שיש לי נגישות אליו? האם אוכל להיות עצמאית בהגעתי לפעילות? האם יש לי סידור טוב? לעיתים אנו נתחייב לפעילות מסויימת ולא נוכל להגיע לכל המפגשים עקב חוסר נגישות. רצוי לברר נקודה זו מראש.
מתוך מפגשי אמהות ותינוקות
מי מעביר את הפעילות- האם אני מכירה את המנחה/מדריכ/ה של הפעילות? קיבלתי המלצות? שוחחתי איתו/ה בטלפון ורציתי להיפגש איתו/ה? חשוב להרגיש נח עם האדם מולו נמצאים כדי שנוכל להיפתח וללמוד ממנו ולא להיות מסוייגים. זה יכול להיות ברמת האישיות של האדם או אפילו ניסיון החיים שיש או אין לו.
המשכיות- האם יש גם פעילויות המשך מאותו סוג? אולי באותו מקום? לרוב אנו מתרגלות לסוג פעילות מסוים עם דמות מסוימת וקשה לנו לותר על החוויה הזו. לכן רצוי להבין האם יש פעילות המשכית גם לאחר חופשת הלידה (מבחינת גיל וזמן מתאים)
מקום הפעילות- האם נעים ונח במקום? האם אני מרגישה שכיף לי לשהות במקום או שאני עוזבת ברגע שנגמרת הפעילות? חשוב שנהיה נינוחות בזמן הפעילות כדי להעצים את החוויה באופן חיובי.
חברות- האם אני מעוניינת להכיר חברות חדשות או להגיע רק עם החברות שלי? בפעילויות המשלבות שיח פתוח לרוב נוצרות גם חברויות חדשות וטובות. כמו כן בפעילות ארוכת טווח נוצרת דינמיקה קבוצתית שמובילה לרוב לחברויות. חשוב להבין האם זה חשוב לי או שולי בעיניי.

לסיכום

למי מאיתנו שיש אפשרות ליהנות ממגוון של פעילויות אכן קל יותר לבחור תמהיל של מספר סוגים וליהנות מכל פעילות בצורה מעט שונה. זה הופך את חופשת הלידה למהנה ומשמעותית יותר לרוב האימהות.
אולם בהינתן שעלינו לבחור ביתר קפידה רצוי שנקדיש לכך מעט זמן ונבין את הצרכים האמיתיים שלנו על מנת שנוכל להתמקד בפעילויות שיתאימו לנו ביותר.
אל תפחדו להתעניין ולשאול את האדם האחראי על הפעילות את כל השאלות שרציתן לדעת על מנת להיטיב לבחור.
שימו לב ממי אתן מקבלות המלצות ומדוע- האם היא טיפוס דומה לי? מה היא אהבה בפעילות אחת ומדוע איננה ממליצה על פעילות אחרת? האם אלו אותם הדברים שמניעים גם אותי?

לא משנה באיזו פעילות תבחרי, או אם בכלל תעדיפי להעביר את ימייך בבית עם החברים והמשפחה, המלצתי הראשונה והחשובה מכולן היא למצוא את מה שעושה לך טוב. כי כשלאימא טוב בהכרח גם לתינוק/ת טוב.




ד"ר אינטרנט- איפה עובר הקו בין מידע כללי ליעוץ?

מתי בפעם האחרונה נתקלתם בשאלה או בעיה ולא ניסיתם לפתור אותה דרך גלישה באינטרנט? בין שגלשתם באתרי מומחים, בפורומים או בפייסבוק- חיפשתם באינטרנט.
בעידן המהיר של ימינו, בו המידע זמין מאי פעם, קשה שלא לבחור דבר ראשון בחיפוש אינטרנטי בכל פעם שצצה שאלה או בעיה. לעיתים נוכל ממש למצוא פתרון מהיר ויעיל לבעיה שלנו או תשובה בכיוון שלא חשבנו עליו כלל. אפשר לדלות מידע כללי, להתייעץ עם מומחים בזמן אמת (on-line) ולקבל דעות מאנשים כמונו שכבר רכשו ניסיון באופן אישי או דרך אחרים בסיטואציה דומה או זהה.
אולם נשאלת השאלה איפה עובר הגבול בין השגת מידע כללי, המעשיר את ידיעותינו ומרחיב את התמונה בתחום השאלה או הבעיה, לבין יעוץ של ממש?

מה אופי הבעיה?

ראשית יש להפריד בין סוגי בעיות ושאלות שונים. לפי אופי הבעיה אפשר לקבל תמונה כללית על אופי התשובה ולהבין מראש כיצד יש להתייחס אליה. חלק מהבעיות או השאלות יכולות לקבל מענה שלם ברשת וחלק יכולות לקבל מענה התחלתי, ככיוון חשיבה, לפעולה נוספת. אם אני יודע/ת מה אופי השאלה שאני מעלה לרשת אוכל להתייחס כראוי לתשובות והתגובות שאני אקבל. ישנם שני סוגי שאלות או בעיות עיקריים- המלצות ומידע.
         המלצות- שאלת המלצה על שירות כלשהוא או מוצר. שאלה זו מקומה הטבעי יותר הוא באינטרנט ובעיקר ברשתות חברתיות ופורומים. גם בתוך נושא ההמלצה ניתן לחלק את השאלה לשני סוגים- המלצה על מוצר/ נותן שרות מסוים והמלצה על מוצר/ נותן שירות בכלל - כן או לא.
         מידע- שאלת מידע היא אחת השאלות המתאימות ביותר לפלטפורמת האינטרנט. הידע היום הוא נחלת הכלל ורצוי וכדאי לרכוש ידע בכל תחום שיש לו נגיעה בחיינו. החל מכתבות ומאמרים מקצועיים, דרך פורומים ואתרי מומחים וכלה ברשתות חברתיות.

שאלת ההמלצה

המלצה על נותן שירות או מוצר ספציפיים יכולה לקבל מענה מצוין באינטרנט. אין חכם כבעל ניסיון ולכן ניסיונם של אחרים בהקשר זה שווה זהב. חשוב לקבל חוות דעת מפורטת מהאנשים שמעניקים אותה כדי להבין ,אם אהבו ,מה בדיוק אהבו ואם לא למה לא. ייתכן שמה שגרם לאדם אחד לאהוב מוצר או שירות מסוים יטה את הכף בדיוק לכיוון ההפוך מבחינתי. הקריטריונים שלנו כאנשים בבחירת מוצר או שירות שונים מאוד. לדוגמא, אם אבקש המלצה על גן מסוים ואקבל תגובה מאוד אוהדת וחמה עליו זה יחזק בי את תחושת הביטחון בבחירת גן זה לילדיי. אולם אם אבין כי ההמלצה החמה נובעת מכך שבגן מקפידים על התנהלות מסוימת, שאיננה ההתנהלות שאני הייתי רוצה למצוא בגן, ייתכן שאבין שההמלצה החיובית הזו למעשה-עבורי- היא המלצה שלילית. באותו אופן המלצה על נותן שירות. למשל, אם אבקש המלצה על מטפל מסוים לתהליך טיפולי ואקבל המלצה שלילית אפחד להתחייב מולו לתהליך טיפול. אולם אם אבין כי ההמלצה השלילית טומנת בחובה את ההסתייגות האישית של הממליץ מעבודה בבית ומחויבות לתהליך, בעוד בשבילי זה עניין טבעי, ההמלצה השלילית תהפוך ללא רלוונטית. על כן חשוב ביותר להבין מכל המלצה מדוע היא ניתנת כחיובית או שלילית- מה אהבו או לא אהבו בשירות או המוצר שהוביל לחוות דעת זו או אחרת.
המלצה על מוצר או שירות כן או לא הינה בעייתית יותר. לעיתים המלצה זו יכולה לתרום מניסיונם של אנשים אחרים אך לעיתים היא יכולה לגבול ברמת הייעוץ - פה יש להיזהר. חשוב להבין מה הניסיון של מי שממליץ ומדוע ממליץ כן או לא להיעזר בשירות או מוצר מסוים. זה יאפשר לי לראות האם הנסיבות של הממליץ תואמות גם את הצרכים שלי. לדוגמא, שאלה בסגנון "האם כדאי לרכוש טרמפולינה לתינוק שלי?" יכולה לקבל תגובות של ניסיון אישי של אימהות שהתינוק שלהן כן או לא שהה בטרמפולינה וזה לא יוכל לחזות את התנהגות התינוק שלך. בנוסף יכולות להתקבל תשובות יותר מקצועיות באשר לשימוש בטרמפולינה כמשפיע על התפתחות התינוק. כל אלו תשובות שנותנות תמונה כללית וכיוון מחשבתי אך לא יכולות לתת מענה אישי לתינוק שלך. אפילו שאלה פשוטה מעין זו תלויה בגורמים רבים- בן כמה התינוק, האם התינוק סובל מריפלוקס, לאיזו מטרה תשמש הטרמפולינה ועוד. רצוי להימנע מהמלצה גורפת הגובלת ביעוץ ללא קבלת יעוץ מקצועי בנושא, בעיקר בתחומי רפואה קונבנציונלית, רפואה אלטרנטיבית או מקצועות פרה-רפואיים (כגון הנקה, ריפוי בעיסוק, התפתחות תינוקות ועוד). בשאלה מעין זו חשוב להבין שנכון לקבל את רוח הדברים הכללית כדי לגבש מחשבה ראשונית אך לא מומלץ להחליף תשובות והמלצות מרוחקות ולא מקצועיות בייעוץ אישי מדויק ומקצועי.

שאלת המידע

כאשר ברצוני לקבל מידע על נושא מסוים, רצוי לחפש ולקבל את הידע ממספר גורמים שונים ולבדוק למה אני מתחבר/ת יותר מכל- מה עושה לי הכי הרבה סדר והיגיון במחשבות ובגישה. אולם גם בנושא המידע יש לשים לב לרמת המידע שאני מבקש/ת או מקבל/ת.
מידע כללי בתחום מסוים יכול בהחלט להעשיר ידיעות, להוות פתרון לבעיה מינורית או כיוון התחלתי טוב לבעיה קצת יותר מורכבת ורצינית. לעומתו מידע יותר ספציפי ופרטני לעיתים יכול להטעות ולבלבל ולכן אל לנו לטעות במידע כתחליף ליעוץ אישי ופרטני מדויק על ידי איש מקצוע. אין ביכולתנו לאבחן בעיה על כל רבדיה או למצוא את המענה המדויק ביותר על ידי קריאת מידע באינטרנט. לדוגמא, אמא שנתקלת בקשיי התפתחות עם התינוק או הילד שלה ומחפשת מידע בנושא יכולה בקלות ליפול למלכודת של ה"יעוץ" על ידי קבלת מידע לא מהימן. מידע זה יכול להתקבל מאימהות אחרות שחוו בעיה דומה ומספקות מהידע שלהן, שנראה מהימן, לגבי הפתרון אך למעשה היה פתרון מאוד ספציפי להן. כמו כן מידע הגובל ביעוץ יכול אף להתקבל מגורם מקצועי שמאבחן ונותן מענה מבלי לראות באופן אישי את התינוק או הילד ובכך חוטא לעצמו, למבקש המידע ולמקצוע.
חשוב להבין שהרבה מאוד גורמי רקע משתנים בין מקרה למקרה ולרוב אין ביכולת של מטפל לתת מענה מבלי להיפגש או לשוחח באופן ישיר עם המטופל, קל וחומר אדם מן השורה שאיננו מקצועי ומדבר מתוך ניסיון אישי בלבד.

לסיכום

האינטרנט הוא אכן כלי נפלא ופלטפורמה נוחה מאוד לקבלת מידע, המלצה ושיח. חשוב להשיג מידע בכל תחום שנוגע לנו בחיי היום יום, לשאול לדעתם של אחרים על מנת לצמצם אפשרויות, להתמקד ואף להימנע ממלכודות ושרלטנים , אולם יש להיזהר מפני החלפת מידע כללי והמלצה ביעוץ אישי - בין של אנשים בלתי מקצועיים ובפרט של אנשי מקצוע.
בכל מקרה שבו נדרשת התייחסות פרטנית על מנת לקבל את התמונה המלאה של השאלה או הבעיה חשוב לפנות באופן אישי לגורם מקצועי.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה